חבל, באמת חבל....

אתמול התקיימה סדנא בנתניה בהדרכתה של מיקי מקובר.
מדריכה שהגיעה במיוחד מחיפה למרכז כדי ללמד סדנא.
ומסתבר שיש בנות מסויימות שאין להם טיפה אחריות כלפי מחויביות שהן לוקחות על עצמן.
מתוך 8 בנות רשומות הגיעו רק 4!!! כאשר אחת מהן היא מארחת!!!!

כל מה שיש לי להגיד לכם, זה שאני ממש כועסת ואני כבר לא יכולה להתאפק יותר.
למרות כל המילים הטובות שאתן אומרות מדי פעם, ההתייחסות כלפי הסדנאות לפעמים נראת די מבזה כלפי, כלפי המדריכה וכלפי חברותיכן לסדנא.
והפעם, באמת כל אחת שהגיעה הרגישה בכיס שלה, מה המשמעות של מישהי שמבריזה.
כי הדלק התחלק במקום על 4 בנות על 8. ולזכותה של אפרת, שאני מאוד מעריכה את הצעד הזה, היא וויתרה על עלות המארחת.

אני מצפה, מכל אחת מכן, כמו שאני לוקחת באחריות את התפקיד הזה, ומתעדכנת כל יום בכל הודעה שנכתבת בכל מקום שהוא!!!!!!!!!!! ומגיבה ונותנת את כל תשומת הלב לכל הבקשות, לפחות לעמוד בהתחייבויות שלכן.
אומנם, זה סדנאות התנדבותיות, אבל אין פה שום חלטורה וכולם עושות את כל המאמצים כמו סדנא בתשלום מלא.
העבודה שלי, היא יותר ממה שכל מארגנת אי פעם הייתה צריכה להתמודד וכן כל מדריכה מגיעה לסדנא בדיוק כמו שהיא מגיעה לסדנא שהיא מעבירה באופן פרטי בתשלום כפול ומכופל.
ואתן לוקחות את זה כמובן מאליו ומצפות שיענו לכל בקשותיכן בלי טיפת מאמץ מצידכם.

אני ממש מאוכזבת, וזו לא הפעם הראשונה, אבל אני יושבת בשקט וסופגת כל אימייל וכל הערה שנשלחת אלי וזה כבר מתחיל להציק ולפגוע.

אני מקווה שכל אותן בנות שלא הגיעו יקחו את זה לתשומת ליבן. ומי שנפגע באופן ישיר במקרה (אותן בנות שכן הגיעו) יודעת מי אתן ומקווה שתתחשבנו כשתפגשו.